I Am Alive 

מתי בפעם האחרונה כיוונתם אקדח לעבר מישהו במשחק פעולה, אך היססתם אם לסחוט את ההדק מפני שלא הייתם בטוחים כי הוא אכן מהווה איום? אולי הוא סתם נבהל ומנסה להגן על עצמו? אולי לא ידע שאתם חמושים, ומרגע שחשפתם את הארסנל הוא עומד לשנות את דעתו ולסגת? ההחלטה הזו קריטית הן מפני שמלאי הכדורים בעולם הפוסט-אפוקליפטי מוגבל מאוד, והן מפני שדמותכם - דמות הגיבור במשחק - מנסה בכל כוחה לשמור על צלם אנוש. אם תירו בכל מי שאתם רואים, האם באמת שרדתם?

החלטות כאלה הן חלק בלתי נפרד מחוויית המשחק ב-I Am Alive, מותחן ההישרדות החדש של יוביסופט. הוא עבר דרך ארוכה ולא קלה בדרכו אלינו: לראשונה ראינו אותו עוד ב-2008, אז הוצג בפנינו ככותר מלא ומושקע, אחד השמות הגדולים של אותה השנה. אלא שתהליך הפיתוח הסתבך והתעכב, המשחק עבר ידיים ובסופו של דבר הפך לכותר המוצע לרכישה דיגיטלית בלבד. המהפכים הללו נתנו את אותותיהם בבסיס טכנולוגי לא יציב, רחוק מהסטנדרטים אליהם התרגלנו מיוביסופט וסדרות מופת כגון Assassin's Creed או Rayman.

אך המשחקיות המקורית, עליה נרחיב מיד, מצדיקה את המחיר והופכת את I Am Alive לאחד המשחקים המיוחדים והמרשימים שראינו לאחרונה. זהו אחד הכותרים הבודדים שאכן ראויים לתואר המתיימר "מותחן פסיכולוגי", שניתן היום בקלילות לכל משחק אימה חשוך. הוא לא יצא לכם מהראש זמן רב אחרי שתראו את כותרות הסיום.

הגיבור של I Am Alive, שנותר חסר שם לאורך העלילה, טס מעירו הייוונטון לפגישת עסקים והותיר בבית את אשתו ג'ולי והילדה הקטנה מארי. אז התרחש "האסון", ולאחר כמעט שנה של הליכה בתוך השממה הפוסט-אפוקליפטית הוא חוזר סוף-סוף הביתה בחיפוש נואש אחר אהוביו. מה בדיוק קרה לעולם, שהביא לחורבנה הכמעט מוחלט של האנושות והרס הערים הגדולות - רעידת אדמה ענקית? התנגשות מטאור? מלחמה? זה לא ברור, וגם לא מאוד משנה. לא בגורל האנושות כולה עסקינן, אלא בגורלו של האדם הבודד.

מפלס הרחוב, זה שהיה עד לפני שנה שוקק חיים, הפך מלכודת מוות. ענן אבק תמידי מרחף בו ומחסל כל מי שמתמהמה ליותר מכמה שניות. אפשר לברוח מהאבק אל תוך הבניינים ששרדו או מנהרות הרכבת התחתית, אך שם ממתין לכם אויב מסוכן אף יותר: השורדים האחרים. חלקם ממתינים בייאוש למוות, אחרים התקבצו בחבורות ותוקפים כל מי שעובר בסביבתם. איך תוכלו להבדיל בין אויב לידיד? משחקים אחרים אולי היו מנסים לרמוז לכם בחץ ירוק או אדום, אך לא כאן. חייבים לשפוט לפי התנהגותם, לפי שפת הגוף, לפי המיקום בו נתקלתם בהם.

ואם אכן חשים באיום, מה עושים? לירות בכולם זה לא פתרון. נדירים הם הרגעים בהם תזכו לשוטט בסביבה עם יותר מכדור או שניים במחסנית. שולפים את האקדח ומאיימים, גם אם כלל איננו טעון. מנסים להפחיד את האויב, להתקרב אליו ולתקוף אותו במפתיע. עם קצת מזל אפשר לצאת מהסיטואציה בלי לבזבז משאבים יקרים. באשר לשאלות המוסריות, המשחק לא כופה עליכם דבר: אתם יכולים לסיים אותו כצדיקים בסדום, או כסדיסטים מרושעים. עם השלכות מעשיכם תאלצו להתמודד בעצמכם.

בזמן שאינכם נלחמים, נותר לחקור את הסביבה ולהתקדם בזהירות מיעד ליעד. בהעדר דרכים סלולות, תרגילי טיפוס וקפיצה הם האפשרות היחידה להגיע ממקום למקום בבטחה. למרות שבמשחקי Assassin's Creed הוכיחה יוביסופט שליטה מלאי ברזי הפרקור, כאן הביצוע הרבה פחות מוצלח. במקום דמות המשדרת דינאמיות וזריזות, מתקבלת תחושה של נוקשות ורובוטיות. לא די בהסבר כי גיבורנו הוא "סתם אדם" ולא אקרובט מהקרקס. האנימציות המקוטעות הופכות את קטעי הפלטפורמה המסובכים יותר למייאשים ממש.

הגרפיקה בכלל מאכזבת. לעתים עיצוב אמנותי מרהיב מצליח לכפות על חוסר יכולת טכנית, אך לא כאן. העולם צבוע בגוונים קודרים, נראה מרוחק והזוי, אך בכל פעם שמצליחים להביט אל מעבר למעטה המטושטש נחשפים נופים הסובלים מהעדר פירוט משווע. המצב נעשה גרוע עוד יותר כאשר נפגעים ונפצעים, והמסך כולו נצבע בגווני אדום שמסרבים להיעלם עד שלא תמצאו חבילת עזרה ראשונה. כך נראה סרט סטודנטים חובבני, לא משחק שמגיע אלינו מבית היוצר של כמה ממשחקי הפעולה היפים ביותר שראינו במהלך הדור הנוכחי.

המגרעות הטכניות הן אלו שהביאו ככל הנראה את יוביסופט להתפשר על הפצה דיגיטלית עבור I Am Alive, אך אם תצליחו להתעלם ולהתגבר על המנוע הלא מרשים ממתינה לכם הרפתקה מיוחדת מאוד, מלאת אווירה ואתגרים יוצאי דופן. אתם תרצו לחזור עליה לפחות עוד פעם אחת, להגיב באופן שונה להתרחשויות ולראות כיצד זה משפיע על סיכויי הישרדותכם. אקשן חסר מעצורים לא תמצאו כאן, אך במקומו מגיע מתח אמיתי ומשכר שכמותו נדיר במקומותינו. כשמחשיבים גם את המחיר המוזל, מתגלה אחת הקניות המוצדקות של החודשים האחרונים.

זמין כעת עבור אקס-בוקס לייב, צפוי לצאת בהמשך השנה גם ל-PSN